לפעמים בלילה לפני השינה
צצות המחשבות …
לעזאזל , נסעתי איתה היום באוטו בכביש החוף !
היא זחלה וחקרה ביער, והיו שם המון פטריות רעילות !
היא ירדה לבד במדרגות ...
והכל בסדר! הכל בסדר! איזה מזל
רושמת לי הערות מעשיוֹת :
לסדר גדר, לבדוק את הפטריות ,
לברר תקן של מושב בטיחות …
ברגע שמתעכבת על זה ומסדרת
הפחד נרגע
לא תופח לחרדה
הראש קצת מתחת למים
מאז הלידה
כמו חפץ שביר
שעטוף בהרבה שכבות של נייר עיתון וצמר גפן
שום דבר לא חודר חזק מדי ומזעזע
אבל כששב המחזור החודשי
הערפל הזה מתפוגג
וכמו אחרי הרדמה אצל רופא שיניים
רגישות היתר שלי חוזרת
פתאום כשיוצאות לטיולים במושב
ועוברות ליד בית הקברות
משתלט עליי פחד לא הגיוני :
מה אם יש רוחות רפאים שמנסות לחדור אליי …
או אליה ?
טיילתי שם המון בחודשי האימהות הראשונים
והרגשתי מקסימום חשש מבודח
ועכשיו אני עושה עיקוף מטורף
כדי לא לחצות שם בערב
ולפעמים אני מרימה מעלינו בועת הגנה
ומרגישה מטורפת לגמרי
לשחק במשחקי הדמיון האלו ...
~
מכינה כוס תה שומר
( בהחלט לא הקאפ אופ טי שלי
אבל שיהיה לה טוב בבטן )
וצוללת ראש בכתיבה ויצירה באדמת - נייר
לתוך חרדת האמהוּת הגדולה
Comments